קשישים רבים ובני משפחותיהם מגיעים לנקודת זמן בה עולה השאלה אם הגיעה השעה לפנות לפתרונות דיור כדוגמת בית אבות או דיור מוגן. לרוב, בין אם מדובר בהחלטה אישית של הקשיש ובין אם מדובר ברצון בני המשפחה, ההחלטה מעורבת ביחס וברגשות אמביוולנטיים שאינם פשוטים. בין הדוגמאות לתחושות אלו נמצאת "הודאת" הקשיש בזקנתו, הצורך להתאים עצמו לחוקים חדשים וקשיי פרידה מזיכרונות העבר, במיוחד כשמדובר באדם המרגיש כי הוא עדיין מסוגל ויכול לדאוג לעצמו.
מיהו קשיש עצמאי?
על פי ההגדרה, קשיש עצמאי הינו קשיש שאינו נזקק לסיוע או להשגחה בששת פעולות ה-ADL, המתייחסות לפעולות יומיומיות ובסיסיות לקיום אורח חיים תקין; לקום, לשכב, להתפשט, להתלבש, להתרחץ, לשלוט על הסוגרים, לאכול, לשתות וכן יכולת עצמאית לניידות.
מיהו קשיש תשוש?
המצב התפקודי והבריאותי של הקשיש העצמאי אינו מהווה את הסיבה המרכזית להחלטה לעבור לבית אבות לעצמאיים, קיימות מספר סיבות חשובות לא פחות לתמוך במעבר: תנאי המגורים בביתו של הקשיש והאם אלו משפיעים לרעה על רווחתו ואיכות חייו, בדידות ומתן מענה לצרכים הרגשיים והחברתיים להם זקוק הקשיש, במיוחד כאשר מדובר בקשיש המתגורר רחוק מבני משפחתו או שאיבד את בת זוגו (ולהיפך), עיסוקים חברתיים וכן הרחבת תחומי עניין ופעילויות פנאי.
מאפיינים – בית אבות לתשושים
בית אבות בן גוריון, אינו גובה דמי כניסה ופועל במתכונת תשלומים חודשיים המשולמים לרוב באופן פרטי. במידה ומדובר בקשיש שאינו בעל אמצעים או תמיכה כלכלית משפחתית, קיימת האפשרות לסיוע של גורמי הרווחה על בסיס מבחני תפקוד, גיל והכנסותיו של הקשיש ובני משפחתו.
השירותים במחלקת תשושים
דיור מוגן לעומת בתי אבות לעצמאיים
האם לבחור בדיור מוגן או בית אבות? בניגוד לבית אבות בן גוריון, דיור מוגן מחייב דמי כניסה או פיקדון, אינו ניתן למימון ממשלתי ומיועד לקשישים עצמאיים בעיקרו. בעוד שאצלנו, ישנן מחלקות שונות המותאמות למצב הבריאותי והנפשי של הקשיש ומאפשרות ניידות ביניהן במידה וחלה התדרדרות במצבו של הקשיש, הדיור המוגן בהגדרתו אינו מיועד לספק שירותים רפואיים (אם כי ברוב פתרונות הדיור המוגן ישנם אגפי טיפול סיעודי נפרדים או חדרים לטיפול רפואי).
