משפחה נמדדת במצבי משבר. כאשר אחד מבני המשפחה הופך סיעודי, מדובר ברגע משברי המשפיע על כל המשפחה, החל מהנכדים והילדים, וכלה בהורים. במאמר זה נתמקד באופן בו המשפחה מתמודדת ברגע בו אחד הקרובים התלויים בה הופך להיות קשיש סיעודי.
התמודדות רגשית
התמודדות המורכבת ביותר היא ההתמודדות הרגשית. בני המשפחה עלולים לחוש תחושות של חשש, אשמה, פחד, תסכול ודיכאון. הם עלולים להרגיש כי הם אלו האחראים לכך שהקשיש הפך לסיעודי כיוון ולא טיפלו בו כראוי, או לחוש תסכול מכך שאולי לא יצליחו להנעים את חייו מעתה והלאה.
עלולים אף להיווצר תחושות כעס, אשמה ושנאה בין האחים עקב אי הבנה של התפקיד הטיפולי, או תחושות של פחד, צער ובדידות ממותו הקרוב של הקשיש או מקשיי התקשורת שעלולים להיווצר בין הקשיש ובני משפחתו.
על מנת להתמודד עם הקשיים המנטאליים, על בני המשפחה לפעול במספר מישורים:
א. לעודד ולחזק האחד את השני, לתמוך, להראות אכפתיות וחיבה ולקבל החלטות יחד. פעולות שיגרמו לגיבוש בני המשפחה ולתחושת שותפות והדדיות שיקלו על הטיפול בקשיש ועל ההתמודדות עם המצב.
ב. לתת הזדמנות לכל בני המשפחה לתת יד ולסייע, כל אחד לפי יכולתו ולפי המיומנויות שלו, כך ניתן ליצור תחושת שייכות ואחריות. אפשר אף להיעזר בבני משפחה מקרבה רחוקה יותר, בחברים, מתנדבים או גורמי סיוע אחרים על מנת להקל את העול וההתמודדות היומיומית.
ג. לא להזניח את החיים האישיים והחברתיים של כל אחד מבני המשפחה על מנת ליצור הפוגה זמנית מהמחויבות הטיפולית ולאגור כוחות. לא לוותר על אירועים וחגים משפחתיים.
ד. להשתמש בשירותיהם של עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מאמנים אישיים ומטפלים, שיתרגלו עם בני המשפחה טכניקות להפגת לחצים, יעודדו אותם, יאפשרו להם לבא את רגשותיהם וחששותיהם וישמשו להם אוזן קשבת. ישנן קבוצות תמיכה המיועדות למקרים כגון אלו.
התמודדות פיזית
במקביל לקשיים ולהתמודדות הנפשית, על בני המשפחה מוטלת החובה לטפל בקשיש ולסייע לו בביצוע הפעולות היומיומיות. הקושי הגדול נובע מהעובדה כי הם הפכו כמעט בין רגע מאנשים חופשיים, לאנשים בעלי אחריות כבדה כלפי אדם קרוב התלוי בהם כמעט לחלוטין. תחושת האחריות הגדולה, משפיעה על האופן בו בני המשפחה מטפלים בקשיש, ברצותם להעניק לו את הטיפול המקסימאלי.
בכדי להקל על הקשיש הסיעודי, על המשפחה לבצע מספר פעולות סיעוד:
א. לדאוג לתזונה טובה ובריאה עבור הקשיש, לנוזלים ולאוויר נקי לנשימה.
ב. לדאוג כי הקשיש יחוש בנוח, באמצעות הקפדה על שמירת היגיינה סבירה על ידי מקלחות והחלפת בגדים וחיתולים בעת הצורך, החלפת המצעים במיטה, אוורור וניקיון החדר.
ג. לספק לו טיפול רפואי לפי הנחיות הרופא, לדאוג כי יקבל את התרופות בזמן, למדוד לחץ דם, חום וכיוצא בזה. לעיתים יש צורך להיעזר בשירותיה של אחות לצורך החלפת קטטר, למשל.
ד. יש לדאוג כי ברשות הקשיש יהיו כל הכלים אשר יסייעו לו להחלים ולהשתקם, כגון הליכון, קלנועית, כסא גלגלים, מיטה רפואית, לחצן מצוקה, טלפון זמין וכן הלאה.
ה. לספק לקשיש אוזן קשבת. לדבר ולשוחח עימו, להציג בפניו את הנכדים, לספר לו מה קורה בחדשות, להזמין אליו חברים או ללוות אותו למרכז יום.
הקושי הפיזי גדל עת צריכים בני המשפחה גם לדאוג לצרכיהם וסידוריהם האישיים, כגון טיפול בילדים, קניות, תשלום חשבונות ועוד. על מנת להקל על בני המשפחה את ההתמודדות הפיזית, ניתן להיעזר בשירותיהם של עובד זר סיעודי או מטפל/ת.
התמודדות כלכלית
הוצאות הטיפול בקשיש סיעודי יכולות להגיע לאלפי שקלים, בין אם בגין השתתפות במימון שהייתו בבית אבות, בין אם בגין תשלום למטפלים סיעודיים או בין אם בכדי לכסות רכישת ציוד ומכשור טיפולי כגון הליכונים, קלנועית, לחצן מצוקה וכדומה. במידה והקשיש, לפני שהפך לסיעודי, נטל חלק בהכנסה המשפחתית, הנטל המשפחתי הופך להיות אפילו כבד יותר.
ניתן להתמודד עם הקשיים הכלכליים באמצעות בקשה וקבלת סיוע מגורמים שונים כגון המוסד לביטוח לאומי או רשות הרווחה בעיר. הצטרפות מוקדמת לביטוח סיעודי, יכולה אף היא להקל על המשפחה במצב של צורך גדול זה. כמו כן, לזכות הקשישים קיימות זכויות רבות המקלות עימם רפואית וכלכלית, מומלץ לבני המשפחה ללמוד על זכויות אלו ולהיעזר בהן. להרחבה: זכויות קשישים.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
על בחירה בין מטפל סיעודי בבית לבין מעבר לחיים בבית אבות: שיקולים לכאו ולכאן