משפחה נמדדת במצבי משבר. כאשר אחד מבני המשפחה הופך סיעודי, מדובר ברגע משברי המשפיע על כל המשפחה, החל מהנכדים והילדים, וכלה בהורים. במאמר זה נתמקד באופן בו המשפחה מתמודדת ברגע בו אחד הקרובים התלויים בה הופך להיות קשיש סיעודי.
התמודדות רגשית
עלולים אף להיווצר תחושות כעס, אשמה ושנאה בין האחים עקב אי הבנה של התפקיד הטיפולי, או תחושות של פחד, צער ובדידות ממותו הקרוב של הקשיש או מקשיי התקשורת שעלולים להיווצר בין הקשיש ובני משפחתו.
א. לעודד ולחזק האחד את השני, לתמוך, להראות אכפתיות וחיבה ולקבל החלטות יחד. פעולות שיגרמו לגיבוש בני המשפחה ולתחושת שותפות והדדיות שיקלו על הטיפול בקשיש ועל ההתמודדות עם המצב.
ג. לא להזניח את החיים האישיים והחברתיים של כל אחד מבני המשפחה על מנת ליצור הפוגה זמנית מהמחויבות הטיפולית ולאגור כוחות. לא לוותר על אירועים וחגים משפחתיים.
התמודדות פיזית
במקביל לקשיים ולהתמודדות הנפשית, על בני המשפחה מוטלת החובה לטפל בקשיש ולסייע לו בביצוע הפעולות היומיומיות. הקושי הגדול נובע מהעובדה כי הם הפכו כמעט בין רגע מאנשים חופשיים, לאנשים בעלי אחריות כבדה כלפי אדם קרוב התלוי בהם כמעט לחלוטין. תחושת האחריות הגדולה, משפיעה על האופן בו בני המשפחה מטפלים בקשיש, ברצותם להעניק לו את הטיפול המקסימאלי.
א. לדאוג לתזונה טובה ובריאה עבור הקשיש, לנוזלים ולאוויר נקי לנשימה.
ב. לדאוג כי הקשיש יחוש בנוח, באמצעות הקפדה על שמירת היגיינה סבירה על ידי מקלחות והחלפת בגדים וחיתולים בעת הצורך, החלפת המצעים במיטה, אוורור וניקיון החדר. ג. לספק לו טיפול רפואי לפי הנחיות הרופא, לדאוג כי יקבל את התרופות בזמן, למדוד לחץ דם, חום וכיוצא בזה. לעיתים יש צורך להיעזר בשירותיה של אחות לצורך החלפת קטטר, למשל. ד. יש לדאוג כי ברשות הקשיש יהיו כל הכלים אשר יסייעו לו להחלים ולהשתקם, כגון הליכון, קלנועית, כסא גלגלים, מיטה רפואית, לחצן מצוקה, טלפון זמין וכן הלאה. ה. לספק לקשיש אוזן קשבת. לדבר ולשוחח עימו, להציג בפניו את הנכדים, לספר לו מה קורה בחדשות, להזמין אליו חברים או ללוות אותו למרכז יום. הקושי הפיזי גדל עת צריכים בני המשפחה גם לדאוג לצרכיהם וסידוריהם האישיים, כגון טיפול בילדים, קניות, תשלום חשבונות ועוד. על מנת להקל על בני המשפחה את ההתמודדות הפיזית, ניתן להיעזר בשירותיהם של עובד זר סיעודי או מטפל/ת.