זה לא סוד שתוחלת החיים בישראל, ובעולם המערבי כולו, נמצאת בשנים האחרונות במגמת עליה. עובדה זו מגדילה למעשה את האחוז היחסי של אוכלוסייה מיוחדת במינה, בעלת צרכים ורצונות משלה – והיא אוכלוסיית הקשישים. כך, עבור רבים הנמנים על קבוצה זו, עומד פעמים רבות הצורך ליצור מסגרת דיור אשר תתאים לצרכים שלהם כמו כפפה ליד.
אפשרות נפוצה מאד, בהקשר הזה, היא מסגרת של דיור תומך. אבל מהי בדיוק אוכלוסיית היעד שלה?
על דיור תומך
ברמה הכללית, מסגרת הדיור התומך נועדה לתווך על הפער שבין שתי קצוות: מצד אחד, הרצון של הקשישים, המסוגלים לכך, לנהל אורח חיים עצמאי ופעיל ככל האפשר. מן העבר השני, עומד לו קושי של ממש בביצוע פעולות מסוימות בחיי היום יום, שעה שהם נזקקים לא פעם לסיוע, הניתן על ידי צוות מקצועי מסור. השילוב הזה, שבין פרקטיקות של בית אבות לאלה של דיור מוגן, הוא שמהווה את הייחוד של מסגרות הדיור התומך.
מחלקת דיור תומך יכולה להימצא כיום בכל בית אבות או מוסד גריאטרי, לרוב בצורה של דירות מרווחות ונוחות לאוכלוסיית הקשישים. בנוסף על כך, נהנים הקשישים משירותים מגוונים אשר ניתנים לדיירי המקום כולם. בין השאר, אלה כוללים השגחה רפואית צמודה על ידי הצוות המקצועי (כמו גם שירותים רפואיים, במידת הצורך), ארוחות חמות הניתנות מדי יום ביומו, תכנית טיפול אישי, שירותים נלווים (כביסה, ניקיון ועוד) וכן הלאה.
יש להדגיש כי דגש מהותי במסגרות הדיור התומך מושם גם על הפיכת חייהם של הקשישים למגוונים ומהנים ככל האפשר. במוסדות רבים מהסוג הזה ניתן למצוא פעילויות תרבותיות שונות בהן לוקחים הקשישים חלק, כמו גם סדנאות, חוגים, טיולים, חדרי כושר – והרשימה עוד ארוכה.
אז למי זה מתאים?
ברוב המקרים, כאמור, אנשים אשר בוחרים במוסד דיור תומך הם קשישים בעלי רמות תפקוד גבוהות באופן יחסי, שנזקקים לסיוע נקודתי מחמת גילם. יכולים להיות אלה קשישים תשושים או תשושי נפש, אשר מצליחים לתפקד באופן משביע רצון, גם אם כזה שאינו מושלם.
מסגרת דיור תומך אידיאלית גם לקשישים במהלך תקופת החלמה, למשל לאחר אשפוז או מחלה ממושכת. במצב כזה, יגיע הקשיש למוסד למשך תקופה של כמספר חודשים, ייהנה מהשירותים הניתנים בו – ולאחר מכן, כאשר כבר יתאושש במידה ניכרת, יוכל לחזור לו לביתו.
יש להדגיש כי כל מוסד המציע מסגרת של דיור תומך ידרוש אכן "הוכחות" כי הקשיש אכן מחזיק ברמת תפקוד מסוג מסוים. לרוב, יהיו אלה טפסים רפואיים המעידים על מצב תפקודי, או אפילו דו"ח סוציאלי. כאשר משתכנעים אנשי המוסד האמור כי אותו קשיש זקוק למסגרת טיפולית מעט מקיפה יותר, הם בהחלט רשאים להחליט שלא לקבל אותו למחלקה הייעודית.
אז איך בוחרים?
נקודה מרכזית שיש לתת עליה את הדעת היא שאין מוסד המציע דיור תומך אשר דומה לחברו. למעשה, בכל אחד מהמקרים יש פרמטרים רבים אשר נכנסים לתוך המשוואה, ועליהם ראוי לתת את הדעת טרם הבחירה: מסגרת הטיפולים או השירותים של המוסד הגריאטרי מקבלים חשיבות מכרעת, ולו מכיוון שהם יגדירו את שהותו של הקשיש בהם.
בנוסף על כך, יש להגיע למקום ולהתרשם ממנו באופן בלתי מתווך. גם התבוננות על אוכלוסיית הדיירים אשר מגיעה בדרך קבע למקום, וכן על צוות העובדים שלו, יכולה רק לסייע בדרך לבחירה המושכלת.
היות וישנם מסלולי תשלום שונים בתחום זה, יש לבדוק גם את האפשרויות שהוא מציע, מהבחינה הזו: השתכנות במוסד דיור תומך היא גם סוגיה כלכלית לכל דבר ועניין, אשר רצוי להתייחס אליה במלוא הרצינות.
נכתב על ידי בית דבורה המספקים פתרונות דיור תומך
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
מהו ליווי רוחני לבני גיל הזהב? ומה הם יתרונותיו?
