דמנציה

דמנציה הוא שם כולל לקבוצה של מחלות הנפוצות בעיקר בקרב קשישים והמשותף לכולן הוא פגיעה משמעותית ביכולות הקוגנטיביות כגון חשיבה, זכרון ושפה. סוג הדמנציה הנפוץ ביותר הוא מחלת אלצהיימר, אשר פוגעת בכמחצית הקשישים מעל גיל 85, אך ישנם למעלה מ-50 גורמים נוספים לדמנציה.

המחלה הנה מחלה קשה שפוגעת בתפקוד במרבית תחומי החיים ומשפיעה על הקשרים החברתיים, המשפחתיים והזוגיים. בשלב מסויים של המחלה, מצבו של הלוקה בדמנציה מתדרדר והוא נזקק לסיוע סיעוד צמוד בין אם זה בביתו, בבית אבות סעודי או בבית אבות לתשושי נפש. לפיכך ישנה חשיבות רבה למודעות של בני המשפחה למהלך המחלה, לסימפטומים ולקשיים בשלבים השונים של המחלה.

דמנציה – סימפטומים עיקריים

הפגיעות העיקריות הן כאמור ביכולות החשיבה השונות, אך ישנם גם סימפטומים פיזולוגיים ורגשיים:

  • פגיעה בזכרון- שכחת שמות של אנשים או של חפצים, שכחת פעולות שיש לבצע ונטייה להניח חפצים במקומות לא מתאימים.
  • פגיעה בשפה-  צמצום אוצר המלים, קושי להבין משפטים מורכבים. לפעמים מחליפים מלים שנשכחו במלים אחרות, לא תמיד בהקשר.
  • פגיעה בשיפוט- קושי לקבל החלטות, למשל החולים נוטים ללבוש ביגוד שלא מתאימים לעונה או להקשר.
  • קשיי ריכוז.
  • קשיי התמצאות בזמן ובמרחב- החולים לא יודעים איזה יום היום או איזה חודש, מתקשים להתמצא גם במקום מוכר ואפילו בבית נוטים ללכת לאיבוד.
  • שינויים רגשיים- אנשים הסובלים מדמנציה נוטים לשינויי מצב רוח מהירים, לתוקפנות לעתים או לאפתיה ודכאון דווקא. לעתים יש התנהגויות מיניות לא מתאימות או דיבור גס שמופנה כלפי קרובים או זרים.
  • בעיות פיזיות כמו בעיות בהליכה, האטת תנועה וקשיות שרירים או קשיים בשליטה על הצרכים נלוות לחלק מסוגי הדמנציה.

הגורמים לדמנציה:

  • אלצהיימר- דמנציה הנוצרת מניוון תאי העצב במוח ומשפיעה על החשיבה, השפה והתפקוד. בשלבים מאוחרים החולה מאבד את עצמאותו יש צורך בעזרה סיעודית.
  • מחלות נוספות הפוגעות במערכת העצבים- הנטינגטון, פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי (גופיפי חלבון אשר נוצרים בתוך תאי העצב וגורמים לניוונם) ואחרות.
  • דמנציה וסקולרית- לעתים נגרמת דמנציה כתוצאה משבץ או מפגיעות קטנות מצטברות באספקת הדם למוח (דמנציה מרובת אוטמים).
  • שימוש מופרז בסמים ובאלכוהול עלול לגרום להרעלה שמתבטאת בדמנציה.
  • חוסרים תזונתיים, במיוחד חוסר וויטמין B12.
  • מחלת האיידס
  • מחלת קרויצפלד יעקב
  • גידולי מוח, הידרוצפלוס ופגיעות ראש נוספות.
  • מחלות באיברים שונים כמו כבד או ריאות.
  • מחלת פיק

אבחון וטיפול בדמנציה:

אבחון דמנציה נעשה אצל פסיכיאטר או פסיכוגריאטר באמצעות סדרת שאלונים, בדיקת ההיסטוריה הרפואית ובדיקות פיזיולוגיות שונות (בדיקות דם ושתן, בדיקה נוירולוגית וכדומה). למרות שלעתים הדמנציה אינה ניכרת בשלבים הראשונים, כדאי להיות ערניים לשינויים בהתנהגות או בתפקוד אצל קשישים כיוון שאבחון מוקדם יכול לסייע לטיפול במחלה.

במהלך האבחון ייבדק המקור לדמנציה ומידת חומרתה. אם ניתן ייעשה טיפול במקור המחלה, למשל במקרים של מחסור בויטמינים, דמנציה כתוצאה משימוש בסמים או אלכוהול וסוגים נוספים של המחלה. במקרים של אלצהיימר, מחלת הנטינגטון וכדומה, אין ריפוי למחלה אלא טיפול תרופתי לעיכוב התקדמות המחלה, למשל התרופות לטיפול באלצהיימר מעלות את רמת האצטיל כולין במוח.

ישנן גם תרופות להפחתת הסימפטומים ההתנהגותיים כמו תוקפנות, אי שקט, דיכאון ועוד. בחלק מסוגי הדמנציה, החולים סובלים מהזיות ומחשבות פרנואידיות שמטופלות באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות.

נוסף על הטיפול התרופתי מומלץ לחולים לבצע פעילות גופנית, שלה השפעה חיובית על עיכוב המחלה וכן פעילות שכלית לפי הרמה המתאפשרת. בשלבים מתקדמים של המחלה מומלץ לעתים על טיפול פסיכולוגי התנהגותי, לשימור יכולות חברתיות ומניעת התנהגויות תוקפניות, מיניות, חזרתיות והתנהגויות בלתי סתגלנתיות אחרות.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.