דיור מוגן או בית אבות?

אצל רבים מבני הגיל השלישי ובני משפחותיהם מגיע שלב בו הם מרגישים כי המגורים העצמאיים בבית הפרטי אינם מתאימים עוד, וכי יש צורך במסגרת דיור מוגנת. בפני קשישים אלה ובני משפחותיהם עומדות שתי אפשרויות: מעבר לבית אבות או לדיור מוגן. חשוב לדעת כי מדובר בשתי מסגרות בעלות מאפיינים שונים.

דיור מוגן או בית אבות – סיבות המעבר

לגיל השלישי מאפיינים וצרכים ייחודיים לו:

  • בריאות לקויה: גיל הזקנה מאופיין בירידה במצב הבריאותי. צורך הולך וגובר בהשגחה וטיפול רפואי צמוד.
  • ירידה בתפקוד: כפועל יוצא מההתדרדרות הבריאותית מופיעה ירידה ביכולות התפקודיות, קשיים בהליכה, קשיי זיכרון, קשיי שמיעה וראיה, קושי לבצע פעולות במאמץ ועוד. השילוב של בריאות ירודה וירידה בתפקוד מהווה את הגדרת מצבו של הקשיש. ישנו סולם תפקודי המשמש את אנשי המקצוע בהגדרת מצבו של הקשיש. הסולם כולל את המצבים הבאים:

1. עצמאי: קשיש המסוגל לבצע לבדו את כל מטלות היום יום ואינו זקוק לעזרה.

2. תשוש: קשיש המתקשה בביצוע חלק ממטלות אלה וזקוק לעזרה וליווי.

3. סיעודי: קשיש אשר אינו מסוגל לתפקד בכוחות עצמו וזקוק לטיפול והשגחה צמודים.

5. סיעודי מורכב: קשיש סיעודי הזקוק לסיעוד והשגחה רפואית באופן קבוע (חולי סרטן, דיאליזה ועוד)

6. תשוש נפש: קשיש הסובל מדמנציה או אלצהיימר.

  • בדידות: עם הגיל מאבדים הקשישים את בני קבוצת השווים. בני זוג וחברים הולכים לעולמם, והמעגל החברתי של הקשיש הולך ומצטמצם.
  • צורך בביטחון והגנה: קשישים הם מטרה נוחה וקלה לעבריינים. אמצעי התקשורת מדווחים על מקרים רבים של אלימות, גניבה וניצול של קשישים. עולה הצורך במתן ביטחון והגנה לקשיש על ידי מגורים במקום עם שמירה ואבטחה.
  • קושי בהגעה עצמאית אל השירותים להם זקוק הקשיש: מן הסיבות שנמנו לעיל, מתקשים הקשישים להגיע לטיפול רפואי, אירועי תרבות וחברה וביצוע סידורים אצל גורמים שונים. הם זקוקים לכך שכמה שיותר שירותים יגיעו אליהם.

צרכים אלה ואחרים גורמים לכך שקשישים ובני משפחותיהם מחליטים על מעבר הקשיש למסגרת דיור לבני הגיל השלישי.

ההבדלים בין בית אבות לדיור מוגן

בתי האבות ומסגרות הדיור המוגן נבדלים ביניהם בשלוש נקודות עיקריות:

  • המצב הבריאותי והתפקודי של אוכלוסיית היעד.
  • צורת התשלום ואופן המימון.
  • ההיצע החברתי והתרבותי.

דיור מוגן

הדיור המוגן מאפשר לקשיש להמשיך ולנהל אורח חיים עצמאי. כל דייר מקבל יחידת דיור ומעצב ומרהט אותה לטעמו. קיימים בתים רבים כגון דיור מוגן משען – הרשת הגדולה בישראל, רשת אחוזות רובינשטיין, בית בלב ועוד – כל בית דיור מוגן מספק אבטחה שוטפת, השגחה רפואית ותחזוקה ליחידת הדיור. הדייר ממשיך לנהל את אורח חייו כרצונו וכפי שהיה רגיל אליו עד כה.

  • מצב בריאותי ותפקודי: מסגרות דיור מוגן מקבלות רק קשישים במצב תפקודי עצמאי.
  • אפשרויות תשלום ומימון: דיור מוגן נחשב לאופציה היקרה מבין השתיים. הוא כולל תשלום דמי קדימה ראשוניים, לרוב בסכום גבוה מאד, המקנה את הזכות להיכנס ליחידת הדיור. בנוסף נדרש הקשיש לשלם סכום חודשי עבור התחזוקה של יחידת הדיור. כל שירות נוסף יינתן בתשלום. קשישים הגרים בדיור מוגן אינם זכאים להשתתפות או מימון מצד המדינה, ונדרשים לממן זאת בכוחות עצמם.
  • היצע חברתי ותרבותי: מאחר וכל הדיירים במצב תפקודי עצמאי, קיימים במקום חיי חברה פעילים. מסגרות אלה משקיעות רבות בפעילויות חברה ותרבות: חוגים, טיולים, פעילויות חברתיות ועוד. קשישים עצמאיים מדווחים כי נעים יותר להימצא בסביבה בריאה ומתפקדת מאשר בסביבת קשישים במצב תפקודי ירוד.

התאמת דיור מוגן וייעוץ – ההורים שלי

בית אבות

מסגרת כוללנית המספקת את כל השירותים תחת קורת גג אחת. מסגרת זו היא מסגרת "מוסדית" יותר מקודמתה.

  • אפשרויות תשלום ומימון: תשלום חודשי הכולל את כל צרכיו של הקשיש. התשלום כולל את כל השירותים הניתנים במקום. קשישים בעלי קשיי מימון זכאים לסיוע מטעם המדינה.
  • היצע חברתי ותרבותי: גם בתי האבות משקיעים משאבים רבים בבידור וחיי חברה ותרבות. יש הטוענים כי מבחינה זו מסגרות הדיור המוגן מספקות היצע רחב יותר. בבית אבות נחשף הקשיש גם לקשישים במצב תפקודי ובריאותי ירוד, דבר היכול להקשות על חלק מהקשישים.

בחירת מסגרת הדיור לקשיש היא שלב שיש להקדיש לו תשומת לב ומחשבה. מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע על מנת לבחור בפתרון המתאים ביותר.